משרד האוצר של אינדונזיה, בתקנה מס'. 92 משנת 2025, שנחתמה ב-31 בדצמבר 2025, קובע כי סחורות מיובאות המאוחסנות בנקודות אחסון זמניות של נמל במשך יותר מ-30 יום ללא הצהרת מכס, היתרי שחרור, או תוך הפרה של מגבלות יבוא/יצוא (כגון היעדר אישורי SNI מסווגים ב-DBT) מכס, וייכנס לתוקף רשמית בסוף מרץ 2026.
תוכן הליבה של הרגולציה החדשה כולל: טובין המסומנים כ-BTD יועברו בכפייה למחסן בפיקוח-מכס, עם דמי אחסון שייגבו מתאריך ההעברה; לבעלים יש "תקופת תיקון" של 60 יום שבמהלכה עליו להשלים את הפורמליות (כגון הגשת מסמכים, תשלום מכס ופתרון בעיות ציות); טובין שלא יעובדו בתוך התקופה יעמדו בפני שלוש שיטות סילוק אפשריות: טובין אסורים או מוגבלים יוחרמו ישירות על ידי המדינה; סחורות תואמות בעלות ערך כלכלי יועברו למכירה פומבית; וסחורות חסרות ערך כלכלי או שהידרדרו יושמדו, כאשר הבעלים יישא בהפסדים.
השפעה על סוחרים והמלצות מתאימות: התקנות החדשות מטרתן לטפל בבעיות גודש בנמל, אך בעלי מטענים יתמודדו עם לחצים כפולים בעלויות (קנסות איחור בתשלום ודמי אחסון) וקשיי שחרור ממכס מוגברים. כדי להפחית סיכונים, מומלץ להגדיר "שחרור ממכס ל-30 יום" כיעד נוקשה, להכין מראש את כל מסמכי שחרור המכס הדרושים (כגון אישור SNI), לשתף פעולה באופן הדוק עם משלחים למעקב אחר מצב המטען, ולבדוק את המלאי הקיים כדי למנוע הפעלת אישור BTD.
